ברטנורא על משנה פרה ב׳:ד׳

4 עָלָה עָלֶיהָ זָכָר פְּסוּלָה. אַף עַל גַּב דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּדָמֶיהָ יְקָרִים וּמַפְסִיד טוּבָא, וּבַעֲבוֹדָה דְלָא נִיחָא לֵיהּ לֹא מִפַּסְּלָה, דִּכְתִיב בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה שָׁם אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ, כְּתִיב עָבַד וְקָרִינַן עֻבַּד, מָה עָבַד דְּנִיחָא לֵיהּ, אַף עֻבַּד דְּנִיחָא לֵיהּ, וְיָלְפִינַן פָּרַת חַטָּאת מִנַּהּ. מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּבִשְׁאָר פָּרוֹת הֲוָה נִיחָא לֵיהּ, חָשְׁבִינַן לְגַבֵּי פָרַת חַטָּאת נַמִּי נִיחָא לֵיהּ. וְעוֹד אִם בָּאתָ לְהַכְשִׁיר אִם כֵּן הֲוָה נִיחָא לֵיהּ, וּמִשּׁוּם הָכִי פְּסוּלָה:

5 הֶעֱלָהוּ פְּסוּלָה. לָאו דַּוְקָא הֶעֱלָהוּ, אֶלָּא אִם עָלָה עָלֶיהָ לְדַעַת הַבְּעָלִים, אֲפִלּוּ עָלָה מֵעַצְמוֹ פְּסוּלָה. וְאִם שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים, כְּשֵׁרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: